פרשת צו 2018

פרשת צו 2018. שבת הגדול. משמעות פגוק מהפרשה 'אש תוקד על המזבח לא תכבה'. כהשוואה לאדם הבא לטעון חייב להיות כאש ע"מ לשכנע. 'אש תוקד- "לא" - תכבה. לא ניתן לכבות אם האדם כמו אש.
העבות היא מצב נפשי ורחני. מתחיל בראש לוא דוקא בית סוהר פיסי אליו מכניסים אדם. שלילת חרות פיסית אינה בהכרח עבדות. לימוד מהרבי מלובביץ' השואה בין דומם צומח חי ומדבר ע,מ להגיע למיצוי משמעות החיים. צומח דורש אור ומים, חי דורש גם תנועה ומדבר זקוק גם לאיזה פעילות שיכלית. יהודי זקוק גם לרוחניות על מנת לממש את תכלית חייו. יהודי יכול לחיות חייו ללא רוחניות אולם אז הוא תקוע ברמה נמוכה כמו בהמה. יציאה לחרות ממצרים לא הייתה העבדות האחרונה כנ"ל המשיל לבבלים ופרסים אשור ורומי. אז מה החגגיה שחוגגים כל השנים - אם כך מה אנו חוגגים. סדר פסח אינו בא לקדש מאורע היסטורי. כל החיוב לאכול מצות, ומרור והסבה וכו רלוונטי לחיינו ולא כזכרון הסטורי.
פעם בגלל שיצאו לחרות לא סיבה לחגוג אם שוב אנחנו עבדים כמו שהגמרא אומרת במגילה שנהיינו עבדי אחשוורוש. איך סיפור יציאת מצרים רלוונטי לחיינו. הרבי מסביר שממצרים השתחררנו במשמעות ההבדל בין עבדות ושיעבוד. השיחרור ממצרים היה השחרור האולטימטיבי שהוא השיחרור משיעבוד שהוא בראש וראשונה מנטאלי. השיעבוד בניגוד לעבדות הוא מצב מודעות של הזדהות מוחלטת של העבד עם המצב העבדותי שבו הוא נמצא. ואינו יודע על אפשרות והרגשה של יכולת להשתחרר. בסיפרו על העבדות של נתן שרנסקי בגולגים בסיביר למרות הסבל הפיסי האיום שרנסקי מספר שהוא היה בשמחה כיוון שהבין שהוא חלק ממעשה ההיסטוריה היהודית. רוחו הייתה חופשיה למרות שגופו היה כלוא. וזה מה שאנו חוגגים.